סוגי מחלות כלבים נפוצות: המדריך השלם לבעלי כלבים

כבעלי כלבים, החובה החשובה ביותר שלנו היא לדאוג לבריאותם ורווחתם של ההולכים על ארבע שלנו. היכרות מוקדמת עם המחלות הנפוצות, התסמינים שלהן ודרכי המניעה עשויה, במקרים רבים, להציל חיים. ריכזנו עבורכם את המידע החשוב ביותר על מחלות הכלבים השכיחות בישראל.

כלבלבת (דיסטמפר - Distemper)

דיסטמפר ("כלבלבת") היא מחלה נגיפית, מדבקת מאוד ומסוכנת, הפוגעת בעיקר בכלבים צעירים ובגורים. נגיף הכלבלבת מועבר במגע עם כלבים נגועים, דרך הפרשות הגוף השונות (צואה ושתן), אך העברת הנגיף מתבצעת בעיקר דרך מערכת הנשימה. חשוב לדעת שכלבים נגועים עלולים להמשיך להדביק אחרים עד 90 יום לאחר שנדבקו, וחלקם כלל לא יראו סימני מחלה חיצוניים.

מהלך המחלה:

• שלב ראשון (מערכת הנשימה והעיכול): הנגיף חודר ומתרבה במערכת הנשימה. לאחר 4-6 ימים הוא יגיע למערכת העיכול ולכבד. יתחילו להופיע סימנים כמו עלייה בחום הגוף, הפרשות מוגלתיות מהעיניים והאף, שיעולים, דלקת ריאות, שלשולים, הקאות, התייבשות ורזון.
• שלב שני (מערכת העצבים): כלבים ששורדים את השלב הראשון עלולים לפתח פגיעה נוירולוגית בשבועיים-שלושה שלאחר מכן. התסמינים יכללו עוויתות, תנועות לא רצוניות, חוסר שיווי משקל, חולשה ובמקרים קיצוניים שיתוק ומוות.

טיפול ומניעה: הטיפול היחיד האפשרי בשלב הראשוני הוא טיפול תומך (מנוחה, נוזלים ותרופות להקלה). בשלב העצבי לא קיים טיפול יעיל. דרך המניעה הטובה והיחידה היא מתן חיסון המשושה ושמירה על סביבה היגיינית.

מחלת הפארוו (Parvovirus)

מחלת הפארוו היא מחלה נגיפית קשה וקטלנית הפוגעת במערכת העיכול ובמערכת החיסון של גורים וכלבים צעירים. הנגיף עמיד בצורה קיצונית בתנאי סביבה (חום, קור וחומרי ניקוי מסוימים) ומועבר במגע ישיר עם צואת כלב נגוע, או דרך חפצים המזוהמים בנגיף.

סימני המחלה:

חום גבוה, דיכאון קליני, חולשה עמוקה, אפאתיה, חוסר תיאבון קיצוני, הקאות חמורות ושלשולים דמיים הגורמים להתייבשות מהירה. הפגיעה הקשה במערכת החיסון מאפשרת לעיתים כניסת חיידקים לדם, מה שעלול להוביל לכשל מערכות כללי.

טיפול ומניעה: גם כאן מדובר בטיפול תומך ואגרסיבי בלבד, הכולל צום מלא להרגעת מערכת העיכול, אינפוזיות נגד התייבשות ומתן נוגדי הקאות ודימומים. סיכויי ההחלמה תלויים בחוזק הנגיף, בגיל הגור ובמהירות התגובה הרפואית. מניעה חובה: חיסון משושה בגיל צעיר.

דלקת כבד נגיפית (Infectious Canine Hepatitis)

מחלה זו נגרמת על ידי נגיף עמיד הנישא באוויר ומועבר דרך האף והפה (במגע ישיר עם חיות נגועות או חפצים מזוהמים). הנגיף מתרבה בחלל הפה, ומשם מתפשט דרך זרם הדם לאיברים פנימיים כמו העיניים, הכליות והמוח - כשהמטרה העיקרית שלו היא פגיעה בכבד.

• תסמינים: חום גבוה במיוחד (מעל 41 מעלות), דיכאון, חוסר תיאבון, דלקת שקדים, כבד מוגדל, בצקות, הפרעות קשות בקרישת הדם, ועלול להוביל למוות פתאומי.
• מניעה: חיסון משושה מונע את המחלה לחלוטין.

לפטוספירוזיס (עכברת - Leptospirosis)

ה"עכברת" היא מחלה זואונוטית – כלומר, מחלה מסוכנת שיכולה לעבור מבעלי חיים לבני אדם ולהפך. המחלה נגרמת על ידי חיידק הלפטוספירה הנישא לרוב בגופם של עכברים וחולדות. ההדבקה מתרחשת בדרך כלל במגע ישיר עם שתן של חיה נגועה, פצעי נשיכה, או אכילת פגרים נגועים.

סימני המחלה ודרכי טיפול:

התסמינים כוללים חום, חוסר תיאבון, הקאות, שלשול, התייבשות, דימומים וכאבי שרירים. החיידק פוגע בעיקר בכליות ובכבד, מה שמוביל לעיתים לצהבת קשה (צבע הפה וגלגל העין הופך לצהוב עז). הטיפול במחלה כולל מתן אנטיביוטיקה, כאשר יש להקפיד גם על טיפול מונע לבני האדם שבאו במגע עם הכלב. מונעים מראש: בעזרת חיסון המשושה.

פראינפלואנזה / ברודטלה (שעלת מכלאות)

מחלה זיהומית ומדבקת במיוחד של דרכי הנשימה העליונות. היא מכונה "שעלת מכלאות" משום שהיא מתפשטת במהירות במקומות עם ריכוז כלבים גדול (כלביות, פנסיונים, גינות כלבים צפופות). ההדבקה מתרחשת דרך רוק, עיטוש, כלי אוכל או צעצועים משותפים.

זיהוי וטיפול:

התסמינים מופיעים בין 3 ל-10 ימים ממועד ההידבקות. לרוב המחלה אינה מלווה בחום, והכלב ימשיך לאכול ולשתות כרגיל. הסממן המובהק הוא שיעול יבש, קולני וטורדני (חרחור), שלעתים מסתיים בפליטה או הקאה קלה. תיתכן גם הופעה של הפרשות מהאף ומהעיניים.

מניעה וטיפול: הטיפול כולל תרופות להקלה על השיעול ואנטיביוטיקה לפי שיקול דעת וטרינרי. כדי למנוע את המחלה, בנוסף לחיסון המשושה השנתי, מומלץ לתת לכלב חיסון שעלת נפרד (הניתן כטיפה לאף במרפאה), המהווה תנאי כניסה חובה לכל פנסיון כלבים מכובד.