להזמנת פנסיון חייגו: 052-5822281

סוגי מחלות כלבים

כלבלבת- דיסטמפר
דיסטמפר ("כלבלבת") היא מחלה נגיפית, מדבקת מאוד, בעיקר לכלבים צעירים.
נגיף הדיסטמפר/ כלבלבת, מועבר במגע עם כלבים נגועים, דרך הפרשות הגוף השונות- צואה ושתן אך בעיקר דרך מערכת הנשימה.
כלבים נגועים עלולים להדביק עד 90 יום לאחר שנדבקו. חלק מן הכלבים לא יראו כלל סימני מחלה, אך עדיין יעבירו אותה הלאה.

מהלך המחלה
המחלה פוגעת בעיקר במערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת העצבים. ראשית, הנגיף חודר דרך מערכת הנשימה ומתרבה שם. לאחר 4-6 ימים הנגיף יגיע למערכת העיכול ולכבד. בשלב זה מתחילה עלייה בחום הגוף והופעת סימנים נוספים כגון- הפרשות מוגלתיות מהעיניים והאף, שיעולים, דלקת ריאות, שלשולים והקאות, התייבשות ורזון.
אצל חלק מן הכלבים ששורדים את השלב הזה של המחלה, עלולה להתפתח בשבועיים שלושה שלאחר מכן, פגיעה במערכת העצבים, כיוון שהנגיף מתרבה גם במערכת העצבים. סימני הפגיעה העצבית תלויים בחלק המוח שנפגע ועלולים לכלול עוויתות, תנועות לא רצוניות, חוסר שיווי משקל, חולשה ושיתוק. במידה והסימנים קלים, הכלב יוכל להמשיך לחיות איתם, אולם במקרים קשים, הכלב מת או שיש צורך להמיתו. אצל חלק מן הכלבים הצעירים שמחלימים מן המחלה, ניתן לראות פגמים בשיניים בשל פגיעה ביצירת האמייל בזמן המחלה.

טיפול
בשלב המחלה הראשוני ניתן לתת טיפול תומך- מנוחה, מתן נוזלים ותרופות נגד כאבים. אולם בשלב המחלה העצבית לא ניתן לטפל.
מניעה: שמירה על ניקיון והיגיינה ומתן חיסון, כחלק מחיסון המשושה.

מחלת הפארוו

מחלה נגיפית, הנגרמת ע"י נגיף הפארוו, אשר גורם למחלה קשה בגורי כלבים ולתמותה רבה. הנגיף עמיד מאוד בסביבה, ומועבר במגע עם צואה מכלב נגוע, או עם חפצים המזוהמים בנגיף.
הנגיף פוגע במערכת העיכול ובמערכת החיסון, ולעתים נדירות בשריר הלב. סימני המחלה הם כלליים, כמו: חום, דיכאון, חולשה ואפאטיה, וייחודיים למערכת העיכול, כמו: הקאות, שלשולים דמיים, חוסר תאבון והתייבשות.
הפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, תיתכן עקב חדירה של חיידקים לדם והיא עלולה להביא לכשל מערכות כללי. במצב כזה הסיכויים של הכלב להחלים הם נמוכים ביותר.

טיפול: טיפול תומך הכולל:

  • צום מלא בכדי לתת למערכת העיכול רגיעה.
  • מניעת התייבשות ואובדן מלחים על ידי מתן אינפוזיה.
  • מתן נוגדי הקאות ונוגדי דימומים במערכת העיכול.

הצלחת הטיפול תלויה בחוזק הנגיף, במצבו החיסוני של הכלב ובטיפול.

מניעה: שמירה על ניקיון והיגיינה ומתן חיסון, כחלק מחיסון משושה.

דלקת כבד נגיפית

מחלה נגיפית, הנגרמת על ידי נגיף עמיד מאוד לסביבה. ההדבקה נעשית דרך האף והפה, באמצעות מגע ישיר עם חיות נגועות, או במגע עם כלי אוכל, מכשירים ובגדים נגועים. הנגיף מתרבה בחלל הפה, ומתפשט דרך הדם לאיברים שונים, כגון: עיניים, כליות, ריאות ומוח, אך בעיקר לכבד.      סימני המחלה משתנים:  חום גבוה מאוד (יכול לעלות מעל 41 מעלות), דיכאון, חוסר תאבון, דלקת שקדים, פגיעה כבדית- כבד מוגדל, בצקות, פגיעה במערכת העצבים, הפרעות קשות בקרישת הדם ומוות.
בצורה הקשה ביותר הנגיף עלול לגרום למוות פתאומי.
טיפול: טיפול תומך הכולל מנוחה, מתן טיפול נגד כאבים וטיפול מקומי בתופעות השונות.

מניעה: שמירה על ניקיון והיגיינה ומתן חיסון, כחלק מחיסון משושה.

לפטוספירוזיס= עכברת

מחלה זואונוטית- מחלה העוברת מבעל חיים לאדם ולהפך. המחלה נגרמת על ידי חיידק הלפטוספירה.  קיימים שני זנים של חיידקים- האחד פוגע בעיקר בכבד והשני פוגע בעיקר בכליות. החיידק נישא בדרך כלל בגופם של עכברים וחולדות ומכאן שמה של המחלה. המחלה יחסית נדירה בכלבים, אולם עלולה להדביק גם בני אדם. מכאן החשיבות בזיהויה ובמתן חיסון נגדה. ההדבקה נעשית במגע ישיר-  דרך פצעי נשיכה, מגע עם שתן של בעל חי נגוע או בדרך עקיפה- אכילת בשר נגוע (עכברים או חולדות מתים).

סימני המחלה: חום, חוסר תיאבון, הקאות, שלשול, התייבשות, דימומים, כאבים בשרירים, דלקת בכליות ופגיעה בכבד שעלולה לגרום לצהבת קשה- צבע הפה והעיניים הופך לצהוב עז.

טיפול:  מאחר והמחלה עלולה להדביק בני האדם אז מומלץ לתת טיפול מונע לאנשים שבאו במגע עם הכלב. מתן אנטיביוטיקה ונוגדי כאבים.

מניעה: חיסון בתרכיב משושה.

פראאינפלואנזה = שעלת

מחלה זיהומית מדבקת מאוד של דרכי הנשימה העליונות . שמה הנפוץ הוא "שעלת המכלאות", משום היותה מחלה המתפשטת במהירות, במקומות בהם ישנם ריכוזים גדולים של כלבים, כמו: מכלאות, פנסיונים, כלביות ותחרויות כלבים. הגורם הנפוץ למחלה הינו חיידק בשם ברודטלה, אולם לעיתים ההדבקה יכולה להיגרם בנוסף לחיידק זה, גם מווירוס התוקף את דרכי הנשימה ויכול לגרום לסיבוך.  ההדבקה נעשית דרך מגע עם רוק של כלב נגוע- התעטשות, כלי אוכל משותף, מצע משותף וכל מקום בו יכול הכלב הנגוע להשאיר את הפרשותיו.

סימני המחלה-

הכלב יראה סימני מחלה בין 3-10 ימים לאחר ההידבקות. בדרך כלל המחלה אינה מלווה בחום והכלב ימשיך לאכול ולשתות.

  • שיעול יבש וחרחור עלול להתלוות בהקאות.
  • ראש הכלב יוטה קדימה, הפרשות מהאף והעיניים.

בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם וטרינר , במיוחד אם מופיעים סימנים נוספים כמו חום, נזלת ירוקה וכל סימן אחר המעיד על כך שכלבכם אינו חש בטוב או אינו מתנהג כרגיל.

טיפול:

טיפול בהקלה על השיעול ואנטיביוטיקה לשיקול הווטרינר המטפל.

מניעה:

שמירה על ניקיון והיגיינה ומתן חיסון, כחלק מחיסון משושה. מומלץ לחסן בחיסון נגד שעלת נפרד נוסף כנגד המחלה.

תפריט נגישות